השאלה
דבר שקורה לרוב הבנות כנראה, אני נשארת כל לילה עד שעה מאוחרת במחשב\טלפון וקמה כל בוקר עם עצבים על זה, ובכללי מורחת את כל היום שלי במסכים, איך אני יכולה לשלוט בעצמי ולא להתמכר ולהמרח עם המסך? ואיך אני יכולה אחרי שנפלתי לקום לומר לעצמי מעכשיו אני עושה מה שצריך ולעשות מה שצריך? זאת אומרת אוקי, אני הייתי במחשב עד ארבע לפנות בוקר, איך אני אומרת לעצמי עכשיו אני קמה והולכת להתארגן ליום המחרת?
להצגת התשובה לחצי כאן
שלום יקרה,
קראתי את השאלה שלך, התרגשתי מהכנות ומהרצון הטוב. ישלך מודעות ואכפת לך לעזור לעצמך, וזה שכתבת פה זה כבר פעולה חיובית שמקדמת אותך.
לא קל להתמודד עם ההשלכות של צפייה ממושכת, ולעצור ולהגביל את עצמנו מול מסכים זה אתגר אמיתי. התסכול והכעס שלך כל כך מובן, ננסה ביחד לחשוב איך לתת לך כוח.
לפני שנתחיל חשוב להדגיש שחלק מהקושי להפסיק נובע גם בגלל, שמפתחי האפליקציות והתכנים משקיעים את מיטב כספם ואת מיטב המחקרים העדכנים, כדי לגרום למשתמש להמשיך ולגלוש. הדברים מונגשים בצורה כזאת שנרצה ונימשך ונקבל בדיוק את מה שמסקרן אותנו באינסופ אפשרויות.
אז דבר ראשון להיות מודעים לכך, שהמצב "הטבעי" זה שיהיה קשה להפסיק.
אציע פה כמה רעיונות, תראי מה את יכולה לנסות..
א. תנסי לנהל את היום שלך בצורה יותר מספקת: אולי יותר מפגש עם חברות, פעילות התנדבותית, תחביבים שאת יכולה לפתח.
חשוב שאלו יהיו גם עיסוקים שאת נהנית לעסוק בהם ולא רק מחויבויות שלא תמיד כיף לעשות.
ב. תנסי לזהות מה את מרגישה בערב, עייפות? בדידות? שיעמום?
כשאנחנו במצב ע"כבר: עייפות, כאב, בדידות, רעב. יותר קשה לנו לשלוט בעצמנו.
ג. דברי עם ההורים בגילוי לב ובקשי את עזרתם. גם אם לא נעים לך לשתף בכל הפרטים, תוכלי לבקש מהם לעזור לך ובשעה 23.00 בלילה תפקידי בידהם את המסכים. זה החלטה מאד מאד אמיצה ולא קלה, אבל לפעמים עזרה חיצונית היא מאד משמעותית.
הרבה אנשים לא היו נוסעים במהירות המותרת ומסכנים את עצמם אם לא היה חוק שאוכף אתזה. זה מאד לגיטימי לבקש עזרה כזאת, ואת לא לבד בעולם..
ד. דברי עם מישהי שאת סומכת עליה, על התכנים שאת צופה, מה מעסיק אותך? מה מעניין אותך, מה מטריד? על הרגשות שלך, נשמע שאת מפתחת מודעות וטוב שתהיה מישהי קרובה אמא, קרובת משפחה, משפיעה או חברה בוגרת שתוכלי לשתף בחופשיות. אם לא תמצאי אחת כזאת, ולמרות מה שכתבנו פה, תראי שאת עדיין מתקשה לשים לעצמך את הגבולות הנכונים לך, ממליצה לך מאד לפנות למטפלת רגשית שתוכל ללוות אותך ולעזור לך בדרך הזאת.
ה. אחרי שניסית כל מיני דברים וקורה שוב,שנסחפת, מציעה לך להתבונן בעצמך קצת מתוך חמלה, ופחות מתוך הלכאה עצמית שבדכ. גורמת לייאוש. נסי לשאול את עצמך, מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי? (תעזרי ברעיונות הנ"ל) ותעריכי כל פעולה חיובית שאת עושה כי זה מקדם אותך.
המחשבות האלה שעולות לך- הן מנגנון טבעי בנפש האדם שגורם לאדם להתקדם בסופו של דבר.
המנגנון הזה מעורר אצל האדם ייסורי מצפון וביקורת על מה שעשה- וכך אדם לומד מהטעויות שלו ומבין מה עליו לשנות.
אבל כדאי לנסות לכוון את המנגנון הזה. כי אם הוא גורם לנו רק להתייסר על מה שהיה, בלי להחליט לשנות ולהתקדם הלאה- אז הוא יתקע אותנו במקום ולא יועיל.
הניחי בצד את ייסורי המצפון על ׳למה עשיתי את זה ובזבזתי את הזמן׳ ובמקום זה התמקדי ב׳מה כן אוכל לעשות ביום המחרת למרות שאני אחרי כמות קטנה של שעות שינה…׳
את הביקורת תנתבי לתכנון מראש ותחשבי עם עצמך איך את יוצרת סדר יום שאת תהיי יותר מרוצה ממנו.
מאחלת לך הצלחה רבה, שתגדלי מהניסיון הזה ותמצאי בתוכך כוחות חדשים. גאה בך שכתבת פה ולא נשארת עם זה לבד, זה מראה שאת יודעת לגייס עזרה ותוכלי לעשות זאת בדרכים נוספות.
…
כתבי תגובה
התגובה תפורסם לאחר אישור המערכת
שאלות נוספות
