היי שואלת יקרה

קראתי את השאלה שלך כמה פעמים, לא עניתי תשובה מיד, המשכתי להרהר בה והרגשתי איך אני לוקחת איתי את העצבות והכבדות שתיארת בשאלה. וואוו. זה כ"כ לא פשוט להיות בכזאת תקופה. את מתארת שזה כבר שלוש שנים נמשך וכעת ה'התקף' אפילו עוצמתי יותר מפעם.

קודם כל, אני רוצה לומר שאת מאוד אמיצה. עצם זה שהחלטת לכתוב ולשתף אותנו במחשבות ובתחושות שלך, בתוך הכאב הגדול שאת מרגישה, מראה שיש בתוכך כוחות עצומים – גם אם כרגע את לא תמיד מצליחה להרגיש אותם. יקרה, שולחת לך חיבוק חזק וחם מרחוק. את כ"כ לא לבד בתוך התחושות האלה… יש כ"כ הרבה אנשים בעולם ובעיקר בני נוער שחווים את אותם הדברים, שאני רק רוצה לשלוח לך אור אל תוך החושך, והשתתפות אמיתית.

כשקראתי את המילים שלך, הרגשתי את הכובד של מה שאת מתמודדת איתו. התקופות שבהן אנחנו מרגישות שאין לנו לאן ללכת, שאין שום דבר שנותן טעם או משמעות – הן תקופות שקשה מאוד לשאת אותן לבד. את כותבת שאת לא מאובחנת, אבל התחושות שתיארת – העצב המתמשך, המחשבות האובדניות, הריקנות, הקושי בתפקוד, והתחושה שדברים שבעבר מילאו אותך איבדו כל טעם – נשמעות כמו דיכאון. זה חשוב, כי כשאנחנו מבינות שזה דיכאון ולא "בעיה שלי שאני לא מתאמצת מספיק", אנחנו יכולות להניח לתחושות האשמה, ולכעס העצמי על כך שאת לא מתפקדת, כי אלו לא דברים שנמצאים בשליטתך. אני רוצה להדגיש דבר חשוב: דיכאון הוא לא חולשה ולא עצלנות. בדיוק כמו שלא היינו אומרים למישהו ששבר את הרגל, "פשוט תתחיל ללכת ותתגבר", כך גם עם דיכאון. זה מצב נפשי שמושפע גם מגורמים פיזיים במוח, והוא דורש טיפול ותמיכה מתאימה – לא מאמץ אישי לבד.

אני שומעת שאת מתמודדת עם הרבה חסמים בקבלת עזרה – הפחד מתגובת ההורים, הקשיים במימון טיפול, והתחושה שאולי מטפלות אחרות שניסית לא הצליחו להבין אותך כמו שצריך. זה לגמרי טבעי להרגיש כך אחרי אכזבות, אבל אני רוצה להזכיר לך שלא כל ניסיון הוא כישלון. לפעמים צריך למצוא את האדם הנכון שמולו תרגישי בנוח. טיפול הוא כמו שידוך, לפעמים אין כימייה, זה לא אומר שאת או המטפלת לא בסדר, זה פשוט אומר שזה לא מתאים… ושבעז"ה עם המטפלת הבאה כן תהיה כימייה. קופות החולים מציעות שירותים מסובסדים לבני נוער, אנחנו במוקד תמיד כאן ויכולים להמליץ על מטפלות טובות בס"ד, וגם יועצת בית הספר יכולה לעזור לך למצוא טיפול מתאים.

הקול הזה בתוכך, שאומר שהוא רוצה חיים טובים יותר – הוא כל כך חשוב. הוא הכוח שמראה שאת לא ויתרת, אפילו כשהכל נראה חשוך, איזה אלופה את, כמה כוחות יש בך. אני רוצה לומר בזהירות שאם את מרגישה שהמחשבות האובדניות הולכות ונהיות יותר קונקרטיות, כלומר עם איזשהי דחיפות לעשות משהו מסויים כדי לפגוע בעצמך, ממש חשוב לפנות ולקבל את העזרה הדרושה. אני בטוחה שההורים שלך יבינו, עם כל הקושי, החיים ושלמותה הפיזית והנפשית של הבת שלהם חשובה להם יותר מהכל. גיליתי במשך שנות חיי, שכאשר פונים לאבא ואמא עם המילים 'זה פיקוח נפש', הם עוצרים הכל כדי להתייחס ברצינות. ואם המצב שלך יהיה אכן פיקוח נפש, ממש חשוב לפנות אליהם שיבינו את המצב לאשורו.

אם את עדיין חוששת לדבר עם ההורים, כדאי לשתף מבוגר נוסף, מישהו שאת מרגישה בנוח איתו, שיוכל לתווך בינך לבינם- מורה, יועצת, משפיעה, אחות גדולה וכדו'. זה לא אומר שאת "לא בסדר" – זה רק אומר שאת מבקשת עזרה, בדיוק כמו שמבקשים עזרה במצב רפואי אחר. ואפרופו מצב רפואי, גורם נוסף שאת יכולה להתייעץ איתו זה רופא משפחה אליו את יכולה לפנות ולבקש התייעצות דיסקרטית.

אני רוצה להתייחס למשהו נוסף שכתבת – על האנשים סביבך שאומרים לך "פשוט תתגברי על זה" או "את לא היחידה שמרגישה כך". אני יודעת כמה זה יכול להכאיב. זה אולי נובע מחוסר הבנה של מה שאת עוברת, אבל אני רוצה לומר לך כאן ועכשיו – התחושות שלך אמיתיות וחשובות. את לא צריכה להתנצל עליהן, ואת לא צריכה לשמוע משפטים שמקטינים את מה שאת חווה. זה נכון, דיכאון הוא מצב שמרגיש כמו לופ אינסופי – הוא בא, הולך, וחוזר. אבל בדיוק בגלל זה חשוב שתדעי שיש דרך לצאת ממנו, גם אם כרגע היא לא נראית ברורה. הצעד הראשון הוא להכיר בזה שאת לא חייבת להתמודד לבד, ושיש מי שיכול לעזור לך.

המצב שאת מתארת, שבו את מרגישה שאת "מושכת למטה" ושהכל נהיה קשה ומעיק, יכול להרגיש כאילו אין לו סוף. אבל אני רוצה לומר לך – יש לו סוף. סמל מוכר של מתמודדים עם דיכאון הוא נקודה-פסיק (;), שמזכירים שגם כשמרגיש לי שהחיים נעצרו, ושהכל סוגר, זה לא הסוף. יש פרק חדש שיכול להתחיל, גם אם כרגע הוא לא נראה באופק. התקופה הזאת תעבור, זה תמיד עובר. בדיוק כמו שהתקופות הקודמות עברו.

אני שולחת לך חיבוק חם וירטואלי, ומבקשת שתזכרי שאת יכולה לחזור אלינו בכל רגע. גם אם מחר תקומי ותרגישי אחרת, וגם אם שום דבר לא ישתנה – אנחנו כאן כדי לשמוע אותך ולעזור לך להרגיש פחות לבד.

את לא רק יכולה להרגיש טוב יותר – מגיע לך להרגיש טוב יותר. החיים שלך חשובים ויקרים, ויש לך זכות מלאה לבקש עזרה ולהילחם על עצמך.

תודה ששיתפת אותנו, ושנגעת בלב שלנו. אנחנו כאן בשבילך, תמיד.

בהמון אהבה וחיבוק חם.

המשיבה…