שלום לך יקרה,
ראשית אני גאה בך מאוד שהעלית את השאלה שלך , אני חושבת שזה באמת מאוד לא פשוט
לשמוע מילים כאלה מחברה, זה יכול מאוד להלחיץ ולהבהיל ואני מעריכה אותך מאוד שאת
פונה לעזרה.
מצאת את עצמך באתגר, חברה באה ומפילה עליך תיק. ולך אין מושג מה לעשות איתו
והוא כבד…
ולכן הפניה שלך לקבל מענה נכונה והכרחית.
ואתחיל בתשובה תמציתית:
אמירה אובדנית זה דבר מציף ומצריך פעולה.
במקרה והחברה בת 18 ומעלה- כמוך- חשוב לדבר איתה ולשכנע אותה לשתף מבוגר שיוכל
לעזור לה, כמו שאפרט בהמשך.
אם היא מתחת גיל -18 אז זו לא רק המלצה חמה אלא ממש חובה- לשתף את ההורים שלה
או את יועצת בית הספר. זו לא רק חובה מוסרית אלא גם חובה חוקית שלך בתור חברה
ששמעה אותה.

ועכשיו לתשובה המפורטת:
.1 לצערנו, במקרים קיצוניים זה קורה שפוגשים אצל אנשים רצון למות, לצערי, זה קורה
שיש לאנשים מחשבות כאלה, זה מצב שמצריך עזרה וזו לא בושה לפנות לעזרה ולדבר
על מחשבות כאלה.
לפעמים לאנשים יש בושה לספר למישהו על המחשבות האלה של רצון למות ואם החברה
ספרה לך אז היא מבקשת עזרה.
.2 אדם שמגיע למצב שרוצה למות נמצא במצב רגשי בו הוא חש שאין מוצא ואין סיכוי,
הייאוש משתלט עליו. אפשר לדמות זאת לאדם שמנסה לצאת ממבוך, לפתע נתקע בקיר
מולו והוא בטוח שאין עוד אופציות, זהו הוא יתקע כאן לנצח ח"ו. עד שמגיע אדם אחר ומושך
אותו מתוך המקום ההוא ומראה לו שיש עוד אופציות לצאת מהמבוך הזה.
אם חברתך במצב הזה, זה כמו שהיא נמצאת ליד הקיר במבוך ורואה רק חושך ואין מוצא
וחשוב מאוד לעזור לה וכמה שיותר מהר.
חשוב שמישהי מקצועית תעזור לה לראות שבעולם הזה יש כל כך הרבה אפשרויות…
.3 לא לזלזל- לעיתים אנחנו נוטים לזלזל באמירה הזאת 'בא לי למות' כי אנחנו משתמשים
לעיתים בצמד המילים "בא לי למות" בצחוק, בלי להבין את המשמעות של זה.
אבל בשיחה בין חברות זה בטח לא היה בצחוק. אולי היא השתמשה במינוח קשה כי היא
לא יודעת להתבטא, אבל עדיין זה לא משנה מה הייתה הכוונה שלה כי בכל מקרה היא רוצה להעביר שהיא במצוקה וכאב נפש. נכון שאולי תגידי-אני לא בטוחה אם היא מתכוונת ברצינות,
אבל מצד שני אני בטוחה שאת לא מכירה את כל הפרטים בחיים שלה.
ובמקרה כזה של אי וודאות מחד, וסיכון גדול מאידך, אני בטוחה שנכון שפשוט תעבירי את זה
הלאה כמה שיותר מהר, בלי להסתבך עם עצמך.
ידוע שכל המציל נפש אחת מישראל- קיים עולם מלא.. וגם אם היא לא באמת רוצה להתאבד
ח"ו, אין ספק שהיא עדיין צריכה עזרה ולא נמצאת במקום טוב כל כך.
אני מציעה לך לפעול בצורה הבאה:
.1 לדבר איתה- דברי איתה שהמילים שהיא אומרת בכיתה מראות על קושי רגשי אמיתי, ויש לו
פתרון. זה קורה שיש מחשבות כאלה, אבל לכל בעיה יש כמה פתרונות, לא רק פתרון אחד.
יש מי שיכול להקשיב לה ולהבין אותה ולעזור לה. שלא תישאר עם הקושי שלה לבד.
נסי לכוון אותה לאדם בעולם שהיא חושבת שיאמין לה, שיבין את המקום הרגשי שלה,
שיעזור לה לעשות סדר ולצאת מה"אין מוצא" אליו נכנסה.
.2 במידה והיא לא תרצה לפנות לעזרה, תערבי איש חינוך/איש מקצוע שנמצא בסביבתך.
זו יכולה להיות גם מורה או יועצת בית ספר. )כאמור- אם היא מעל גיל 18 זו המלצה חמה,
אם היא מתחת- זו חובה(. תנסי לחשוב על מישהי שאת מכירה שתעזור לחברה שלך
ברצינות.
אם פנית למישהי שהרגשת שלא התייחסה ברצינות לכך שחברה שלך נמצאת במצוקה
וחייבים לעזור לה, אל תתייאשי, פני לעוד מישהי. במידת האפשר היועצת תוכל גם לכוון אותך
איך לשוחח איתה.
.3 במידה וחברתך לא פונה לעזרה, ואת לא מוצאת אדם שיכול לעזור לה, חפשי ובררי
איש מקצוע בסביבתך ושתפי אותו בעניין. בקשי שיכוון אותך, במידה ולא מצאת חזרי אלינו
ל"אסק מי" ונכוון אותך.
ועוד דבר שחשוב לי שתזכרי:
אמנם חברתך זקוקה לעזרה רגשית מהירה של איש מקצוע שיוכל לאבחן עד כמה היא
סובלת מבפנים ולהתאים לה את הטיפול שהיא זקוקה לו,
אבל – את לא צריכה להתמודד עם זה, את צריכה להפנות זאת למישהו שיכול להכיל ולכוון
את חברתך. התפקיד היחיד שלך הוא לעשות את הנ"ל, תעבירי הלאה, תוודאי שלקחו אותך
ברצינות ותמשיכי.
כמובן שאת יכולה גם להתפלל עליה ולכתוב עבורה לרבי.
חזקי ואמצי ונשמח שתיידעי אותנו. אנחנו איתך ומעריכות מאוד!