ברכה ושלום לשואלת היקרה,

לכל לראש – את ראויה להערכה רבה על שאלתך, על הכנות, האומץ, ובעיקר – על הרצון להתנהג כראוי לבת חב"ד.

באשר לשאלתך, אתייחס בקצרה לשלוש נקודות חשובות המוזכרות בדברייך:

א. האם יש הבדל בין שירים של זמר דתי לבין זמר לא דתי, או להבדיל זמר גוי? או במילים אחרות: מה זה משנה איזה מוזיקה אני שומעת?

לשיר טוב יש קסם מיוחד. שיר טוב מצליח דרך הצלילים להגיע למוח והלב שלנו ולהחדיר בהם מסר, לגעת ברגשות שלנו. זו גדלותו של מלחין, משורר או זמר טוב – להפוך רגש שקיים אצלו לצליל ומנגינה, ולגרום לאדם אחר לרקוד לצלילי אותו חליל ולהזדהות עם הרגש הזה.

כיהודים, כחסידים בפרט, אנו משתדלים לשמור מכל משמר על האוצר הטהור שבתוכנו – הנשמה שלנו. לעולם-הזה יש דרכים רבות לפגוע בטוהר נשמתנו, ואנו נזהרים מכך מאד. אנו נזהרים לא לראות את מה שלא עושה טוב ללב שלנו, לאכול ולשתות אך ורק את מה שכשר למהדרין וגם לשמוע רק את מה ש'כשר', ולא לשמוע את מה שיכול לפגוע בטוהר הנשמה שלנו.

לכן, כאשר אנו בוחרים את סוג המוזיקה אותה נשמע, ואנו יודעים ששיר טוב מביא לתוך המוח והלב שלנו מסר, עלינו לשאול את עצמנו מה יש בשיר הזה, איזה תוכן הוא מבטא, איזו שאיפה או כמיהה הוא מספר ולאיזה כיוון הוא מנסה לקחת אותנו. מוזיקה חילונית, (אף שכמובן אין יהודי חילוני, קיים בהחלט כזה סוג של מוזיקה), היא מוזיקה ריקה מתוכן חיובי, וברוב המקרים מלאה בתוכן שלילי, ירוד וחומרי. מוזיקה חילונית אינה מבקשת לרומם אותנו למקום טוב יותר, אלא להיפך – להוריד אותנו ולמשוך אותנו מטה מטה.

מעבר לכך, בכל שיר קיימת רוחו של יוצר השיר, כלומר, אפילו בשיר 'סתמי' שלא נמצא במילותיו שום טעם לפגם רוחני, עלינו לבחון מה הלך רוחו של אותו זמר/מלחין, ואיזה רגש בוער בליבו, ואם לא מדובר ביהודי ירא שמיים שמחפש להתקרב לקב"ה, אלא ביהודי 'תינוק שנשבה' שרצונותיו ושאיפותיו ירודים, לא נרצה להכניס לתוכנו את המוזיקה שהוא יוצר.

מכאן נובעת באופן כללי ההקפדה הרווחת לשמוע רק זמרים חרדים, כאלו שברור לנו שמקפידים על שמירת תומ"צ כראוי, ואנו סומכים על כך שהמוזיקה שלהם תסייע לנו להיות יהודים טובים יותר. (ברור שלטוב אין שיעור, ולכן הטוב והרצוי ביותר זה לשמוע רק ניגוני חב"ד, בהם יש רק כמיהה וצימאון לאלקות ולרוחניות, אך ניתן לשמוע גם מוזיקה חרדית סטנדרטית).

באופן כללי, ניתן לומר שכל מה שנאמר עד כה שווה במוזיקה החילונית על כל סוגיה, בין אם היא של זמר לא דתי ובין אם היא להבדיל של זמר גוי. שכן הבעיה היא במוזיקה עצמה, זו מוזיקה שאין בה כל קרבה לרוחניות אלא להיפך, ומשכך – היא מג' קליפות הטמאות ועלינו להתרחק ממנה.

ב. ברם, למרות שבאופן גורף אין כ"כ הבדל בין סוגי המוזיקה החילונית. יש חשיבות רבה לכוח שלנו לשלוט בעצמנו. לכן, אם את שומעת מוזיקה של זמרים לא דתיים ולא שומעת כרגע מוזיקה של זמרים גויים, וודאי ווודאי שחשוב מאד שתמשיכי לגדור את עצמך בכך, כך את מאמנת יותר את שריר השליטה העצמית.

אפילו אם את שומעת זמרים גויים, אך מרגישה שאת יכולה להפסיק עם זה, עשי זאת וכמה שיותר מהר. אין יותר יקר וחשוב בחיים שלנו משריר השליטה העצמית, וכל דבר שאת גודרת את עצמך בזכותו הוא חשוב ויקר מאד מאד. כך שאפילו שלמען האמת זמר גוי לא בעייתי בהרבה מזמר יהודי לא דתי, כדאי מאד לשמור על הגדרה של מה אני שומעת ומה אני לא שומעת, ובעז"ה אט אט תהיה ההגדרה מהודרת ומחמירה יותר.

אין שריר מסוכן יותר לעצמנו משריר ההפקרות, וזה שריר שלא צריך לעמול ולהתאמן כדי שיתפתח אלא הוא מתפתח מעצמו למימדי ענק, אם אנו רק מאפשרים לו מעט.

ג. ניכר משאלתך שאת מורגלת כבר בשמיעת מוזיקה לא טובה, ושקשה מאד להפסיק זאת. אני יכול בהחלט לדמיין את ההרגל המתוק (כביכול) שנהיה לחלק בלתי נפרד ממך, את הרוגע (המדומה והזמני) שאפשר לקבל ממוזיקה טובה, את השמחה (המדומה והזמנית) שאפשר לקבל ממוזיקה שמדברת אלייך ובעיקר את הקושי העצום להתנתק מכך.

אני בהחלט מבין שזה נראה בלתי אפשרי, ושאת לא מוצאת בעצמך את הכוחות להפסיק עם זה.

אך כיהודים, אנו יודעים שאין כזה דבר 'בלתי אפשרי', צמד המילים האלה לא קיים אצלנו. השם נתן לנו נשמה ונתן לנו את הכוחות להתמודד עם כל הקשיים והנסיונות. ככל שהנסיונות קשים יותר כך הכוחות גדולים יותר, ואין דבר שיכול לעמוד בפנינו כאשר אנו באמת רוצים.

אמנם זה נראה כרגע בלתי אפשרי, אך אני מציע לך להוציא מהראש את המונח 'בלתי אפשרי', המקבע בך תודעה תבוסתנית וחלשה, וגורם לך להרים ידיים, ולהחליף אותו במונח אחר – 'קשה מאד', למונח הזה תדביקי מונח-נרדף נוסף 'יקר מאד'. כך תקבעי בתודעתך את האמת, שהדבר אפשרי, שהוא אמנם קשה, אך בכוחך לעשות זאת, ודווקא משום שהוא קשה את יודעת כמה הוא יקר, כמה הוא עוצמתי, כמה הוא משנה חיים.

גם אם כרגע את לא מוצאת בך את הכוח להיאבק בנסיון הקשה, את צריכה להדהד לעצמך את המסר שלא מדובר בדבר בלתי אפשרי, אלא להיפך – מדובר בדבר אפשרי, טוב, מתוק ומספק בצורה בלתי רגילה. כך תתקבע בתוכך אמונה חזקה שיום אחד עוד תמצאי בך את הכוח לצאת מהמיצר הזה.

כאשר בתוכך תהיה כזו אמונה חזק, והבנה בהירה שמדובר בדבר אפשרי שיגרום לך לסיפוק אדיר כשתצליחי לעשות אותו – אין שום ספק שהרגע המיוחל יבוא. אולי כאשר תגיעי לרבי, אולי בהתוועדות טובה או בתאריך חסידי מיוחד, וודאי שיגיע הרגע בו תרגישי דחיפה ונתינת כוח ותחושי בבירור – אני יכולה, ותעשי זאת בהצלחה!

בהצלחה רבה בהמשך הדרך!…