שלום לך בת חב"ד, מה שלומך? איך עובר החופש בינתיים? מנצלת? מצ'פרת? ואני באמת מחכה לך בתגובות שתספרי קצת…
היום, כמו שהבטחתי, ניכנס קצת לעומקו של תקנון.
נדבר על התחומים ה'אפורים', על מה שנכנס תחת קטגוריית ה'מרגיש לי חסידי'. מוכנה?!
אבל לפני הכל, סיפור.
האדמו"ר המהר"ש נסע פעם לויטבסק לצרכי רפואה ומנוחה. חסידים בעיר פנו אליו בבקשה שיאות לומר לפניהם חסידות. הרבי התבטא שאינו חש בטוב ולכן חסידות לא יאמר אבל יוכל להגיע ולומר כמה דברים. השמועה עברה מפה לאוזן, הקהילה התאספה והכינה לרבי מקום מיוחד, והאדמו"ר המהר"ש ירד אליהם ואמר:
"באגדותיהם של חכמינו זכרונם לברכה ובמדרש נהוג להביא משלים רבים. כך ניתן למצוא לשונות כמו "בנוהג שבעולם", או "למה הדבר דומה?"; משלים ממלך, מבן מלך ועוד. הסיבה לכך היא שיש לנצל את הרעיונות הקיימים בעולם כדי לעבוד את הבורא".
"בעולם מקובל להשתמש במטבע הלשון – מתאים ולא מתאים. לאדם כזה "לא מתאים לדבר כך"; לאדם אחר "מתאים להבין זאת", על יהודים – וחסידים בפרט – לנצל את ה'לא מתאים' גם ברוחניות. גם עבורם יש דברים 'מתאימים' ואילו דברים אחרים 'לא מתאימים'.
"מה מתאים ולא מתאים לחסיד?", ואז החל הרבי לפרט:
"לחסיד מתאים ללמוד כל יום אימרה חסידית.
לחסיד מתאים להתמסר לעשיית טובה לזולת.
לחסיד מתאים להיות בשמחה, ויתרה מכך לעשות טוב לזולת.
לחסיד מתאים להכיר היטב את חסרונות עצמו ואת מעלות הזולת.
לחסיד מתאים להחשיב את האדם הקטן והפשוט ביותר כיותר טוב ממנו.
לחסיד מתאים ללמוד מכל אחד מידות והנהגות טובות.
לחסיד מתאים אהבה ואחוה, שלום וריעות.
לחסיד לא מתאים שלא ללמוד חסידות.
לחסיד לא מתאים שלא להתמסר לעשיית טובה לזולת.
לחסיד לא מתאים להיות שקוע בעצבות.
לחסיד לא מתאים שלא להכיר את חסרונותיו.
לחסיד לא מתאים להחשיב את עצמו כגדול יותר מהגדול שביותר.
לחסיד לא מתאים שלא ללמוד דבר טוב מהזולת.
לחסיד לא מתאים לגרום למחלוקת ופירוד לבבות, גם אם הוא עושה זאת בשם דרכי החסידות".
הרבי נעמד ממקומו, בירך את הנוכחים ושב לאכסנייתו.
מיותר לתאר מה היה הרושם שנשאר באוויר לאחר צאתו של הרבי…
—-
בת חב"ד. מטיילת יקרה. אני לא הולכת לכתוב פה עכשיו 'לבת חב"ד למטיילת מתאים או לא מתאים', אבל אני בטוחה שאת יודעת למה אני מתכוונת.
אנחנו מדברות על זמן של חופש, הכל מותר, הכל בידיים שלך.
וזה כל כך יפה לחשוב על זה, הרבי לא אומר: "'העולם אומר', וזה יכול לבלבל אז בואו נברח או נסתגר".
להיפך,
"'העולם אומר?' בואו נלביש את האמירות על החיים שלנו, החסידיים!".
העולם מדבר בשפה של משלים – נמשיל גם אנחנו. העולם מדבר על מתאים ולא מתאים – בואו נראה מה מתאים לנו.
העולם נופש? בואו ננפוש גם אנחנו – בתוך ההלכה, בתוך החסידות, בתוך החסידישקייט.
—
רגישות.
זה שם המשחק.
להיות רגישה היום זה הרבה יותר קשה, כי סף הרגישות נהיה עדין הרבה יותר. למה?!
בואו נביא משל.
ילד קטן, שמתחיל לטעום מאכלים שונים, חושפים אותו לאט לאט ויש מרקמים שמוזרים לו פתאום בפה, וטעמים שחמוצים לו, או מרים, וממשיכים לחשוף לאט לאט, עוד קצת ועוד קצת ובסוף, הוא אוכל הכל בדיוק כמו הגדולים. טוב, כמעט הכל… תמיד יש את זו שלא אוכלת חצילים, וזה שלא נוגע באפרסק כי הוא עושה לו צמרמורת, אבל הבנו את הכיוון, כן?!
ככה המנגנונים החסידיים שלנו. נולדנו כמעט צדיק, ונחשפנו, ושמענו, וראינו, ודיברנו, ובכלל לא התכוונו, זה העולם. זה עוד מודעת רחוב, זה עוד פרסומת בעיתון, זה עוד שיחת אוטובוס, זה עוד אשה במבצעים שזרקה הערה, זה עוד יציאה לקניון, ו…. המנגנונים מתחספסים…. כבר… הכל יכול להיכנס לנו בלי לדגדג…
ולכן. נדרשת העבודה הזו. רגע של איפוס. סגירה של כל המנגנונים והתרגלות מחדש תוך שינון וסינון. שינון של: "לחסיד מתאים…" אבל לחסיד מתאים עמוק הרבה יותר.
לחסיד מתאים גם בחופשה לפתוח יום בתפילה בזמנה, לחסיד מתאים לזכור חברות ולצאת איתם אבל לסנן כמה מתי ואיך, לחסיד מתאים לשמוע מוזיקה בנסיעה לטיול, זה בסדר, אבל איזו?!.
לשנן ולסנן.
זה דווקא צירוף שדי קל לזכור אפילו – שינון וסינון ?.
אז מה אומרת?! מצטרפת לאתגר השבועי?
השבוע אני משננת משפט אחד שדרוש אצלי שינון וסינון ושמה לב אליו.
בפודקאסט בע"ה יעלו רעיונות למשפטים כאלה, ומוזמנות גם לכתוב כאן בתגובות דוג' למשפטים של מתאים ולא מתאים לי, בת חב"ד, בחופשה.
בהצלחה גדולה, ועוד ניפגש בפרק הבא בע"ה עם טיול ההפתעות שלא נגמר,
חני.