שלום לך,

דבר ראשון אני חייבת להתנצל על העיכוב הענק בשליחת התשובה. אני רוצה גם להדגיש שזה לא בגלל שתוכן השאלה 'לא קלאסי' והיה מורכב לנסח מענה 'שלא יותיר ספיקות', אלא בגלל עומס אצלנו במערכת שגרם לכך שהשאלה שלך התעכבה זמן רב.

בשאלות שלך נראה שאת מודעת לחשיבות התפקיד שלנו להאיר ולהשפיע על הסביבה, ואת מבקשת לעשות זאת נכון. את יכולה להיות גאה בעצמך – על הכנות והאומץ! ראוי להערכה!

בשאלתך את תוהה ביחד איתנו, האם, כדי שתוכלי להשפיע ולקרב אנשים ליהדות, את צריכה להכיר יותר את העולם שלהם – סרטים, שירים, חדשות וכו'

ובכך שהם ישמעו שאת לא מנותקת ולא חיה בבועה אלא מכירה את עולמם, כך תוכלי להתקרב אליהם ולהשפיע עליהם יותר טוב.

כבת חב"דית שיודעת ומבינה את כח ההשפעה העצום הטמון בה, זו שאלה מעולה וחשובה מאד. שאלה שקריטי לדעת את המענה עליה לפני שיוצאים להשפיע על העולם.

נקודת התשובה נמצאת בתוך השאלה שלך, אבל לפני שנגיע אליה אני רוצה להתייחס לאמירה שלך שזו לא 'שאלה קלאסית'. אולי זו לא שאלה שכל בת חושבת עליה, אבל זו בהחלט שאלה שכבר רבים וטובים חשבו עליה לפניך, גם בדורות עברו ובפרט בדור שלנו שהרבי חינך אותנו על שליחות וחשיבות ההשפעה. הרבי דיבר על כך באופן ברור לא פעם ולא פעמיים, ובהמשך התשובה נגיע לזה.

מרוב הקדמות כבר צריך להזכיר שוב את נקודת השאלה;) האם כדי להשפיע על אנשים יש צורך בהיכרות עם ה"עולם הגדול"? והאם צריך להשתדל שאנשים לא יסתכלו עלינו כעל "עוף זר"?

אני אגיד לך בכנות מהתחושה שלי כשליחה, לא משנה מה תעשי ומה תדעי, אם את חב"דניקית תמיד יסתכלו עליך כעוף זר. וזה לא קל להיות עוף זר. לא קל ולא נעים. אני מאד מבינה את הרצון לנסות להיות קצת פחות עוף זר. פחות להיות בורה בנושאים שמעניינים וחשובים להם. זה לא נעים כשבסעודת שבת האורחים מתחילים לדבר על נושאים שאין לי מושג בהם, ופתאום אני מרגישה לא שייכת בסעודת שבת שאני בעצמי ארגנתי. בכללי, זה מגביל את הנושאים שאני יכולה לדבר איתם עליהם, כי לא נעים לי לצאת ה'לא מבינה'. האמת, אפילו בנושאים שכן יש לי בהם קצת הבנה אני מרגישה לא נעים לדבר איתם… כי עדיין אני אצא הכי פחות מבינה בתחום, וכמו איזה ילדה קטנה שמנסה לומר 'הי, גם אני מבינה את השיחה של הגדולים'. מזדהה עם התחושות האלה?

אם כן, אולי מעבר לרעיון תאורטי יפה של 'אם אני אדע יותר על העולם שלהם אני אוכל להשפיע עליהם יותר' יש כאן פשוט משאלת לב של 'אם אני אדע יותר על העולם שלהם אני ארגיש יותר בנח איתם'. שזה רצון לגיטימי לגמרי! אבל כשאנחנו מזהות אותו זה עוזר לנו בשני דברים:

א. זה עוזר לנטרל מטען רגשי שמפריע לשמוע את התשובה התאורטית.

ב. כשהמשאלה הרגשית גלויה, אפשר לנסות לתת לה מענה בצורות שונות (אם את רוצה הרחבה על זה, תכתבי לנו שוב והפעם בעז"ה נענה יותר מהר).

סיימנו הקדמות, ניגש לתשובה:)

הדרך של חב"ד היא 'ומקרבן לתורה', לא להתאים את התורה לפי רוח הבריות, חס ושלום, אלא אדרבה, לקרב את הבריות לתורה – 'תורה תמימה' . וזו היא כנראה הנקודה המשמעותית והחשובה שעלינו לזכור ולהזכיר לעצמינו בכל עת כאשר אנו משפיעות על סביבתנו.

הקהל שסביבנו, המושפעים שלנו צמאים לשמוע מאיתנו דברים חדשים שהם לא מכירים, הם לא באים אלינו כדי לשמוע שאנחנו בקיאים במוזיקה שלהם /בסרטים החדשים או בפוליטיקה, לא זה החומר שהם באים לשמוע.

את זה יש להם מספיק אצלם, בקרב החברים / המשפחה שלהם.

הם באים לשמוע מאיתנו שיח אחר, הם מחפשים להרוות את צמאונם, להתרשם מעולם היהדות ולהכיר פן חדש שעד היום הם לא הכירו. הם באים לשמוע אמת.

ולכן, אין לך סיבה לחשוש שהם יחשבו שאת חיה בבועה, באם לא תכירי את השיר החדש שעלה לאוויר או סרט חדש שהוקרן…. הם באים לשמוע ממך דברי אלוקים חיים.

מסופר על המשפיע החסידי הרב מענדל פוטרפס ע"ה, שהיה יהודי שמסר את נפשו על הפצת היהדות ברוסיה הקומוניסטית, הוא נאסר ע"י הקג"ב ואף הוגלה לסיביר הקפואה והרחוקה. ובנס נשאר בחיים, הצליח לצאת מרוסיה וכשבא לבקר בחצר הרבי בברוקלין רצה לקיים את הוראתו של הרבי להניח תפילין ליהודים ברחוב.

הבעיה היא שר' מענדל דיבר טוב רוסית ואידיש וגם קצת עברית עילגת אך לא אנגלית.

ואיך יצליח רב מבוגר מרוסיה לפתוח בשיחה עם יהודי צעיר אמריקאי, ועוד לשכנע אותו להניח תפילין, משימה שאינה קלה גם לרבנים דוברי אנגלית…

באמצעות אוצר מילים של 3 מילים הצליח ר' מענדל להשפיע על היהודי להניח תפילין. הוא השתמש באוצר המילים "המשכנע" הבא:

איי ג'ואיש, יו ג'ואיש.

וכך התנהלה השיחה בין ר' מענדל לבין היהודים האמריקאים שפגש :"איי ג'ואיש, יו ג'ואיש. איי תפילין, יו תפילין" ("אני יהודי אתה יהודי, אני תפילין, אתה תפילין")

משכנע?

ממש לא. הוא לא הסביר שום דבר, לא נימק, לא ענה לשאלות. רק אמר משפט קצר ועילג, ובכל זאת זה עבד. אנשים נענו לקריאתו והניחו תפילין.

כיצד? הרי מדובר באנשים שאינם שומרי מצוות. כדי לשכנע אותם לקיים מצווה, צריך הרבה הסברים ושיחות, שאלות ותשובות. אולי קודם ראוי להתיידד איתם, ורק אחר כך לשכנע לקיים מצוה, אולי כדאי להזמין אותם ל"סמינר" גדוש הרצאות, ורק אחר כך ישתכנעו לקיים מצוה כל שהיא,

איך משפט כה קצר ועילג הצליח לשכנע?

מסתבר שר' מענדל נגע לאנשים ישר בלב היהודי שלהם, הוא עורר את הזהות היהודית שלהם, את ה"איי ג'ואיש יו ג'ואיש" ודרך הלב היהודי הצליח להביא אותם לקיים מצוה "איי תפילין יו תפילין".

אם תרצי, זה תפקידנו כמשפיע בעולם, לעורר את הלב היהודי של המושפעים שלנו.

הרי המפגש בין חסיד ובין יהודי שעובר ברחוב הוא מפגש בין נשמות בדרגות רוחניות שונות לחלוטין. הראשון נולד בקדושה ובטהרה, שומר תורה ומצוות מאז לידתו, מסר את נפשו בפועל למען היהדות והיהודים, כולו ספוג בתורה ובחסידות…

השני, הוא יהודי מזדמן רחוק מיהדות, שמן הסתם מקשיב למוזיקה גויית, חי חיים חופשיים ויתכן שלא הניח תפילין מעולם, לפעמים גם אינו מאמין בקיומו של אלוקים, ואולי מוצאו ממשפחה מתבוללת ורק אמו יהודיה.

לכאורה הם שני אנשים שונים ללא כל מכנה משותף.

והנה החסיד אומר לו בטבעיות "איי ג'ואיש יו ג'ואיש", הכוונה היא – שנינו יהודים במידה שווה. אין הבדל ביני לבינך. בכך הוא הצליח לגשר על פער תהומי שנראה בין השניים, ולחדור ישירות לזהות היהודית. ללב היהודי של אותו יהודי מזדמן. מכאן הדרך היתה קצרה "איי תפילין יו תפילין"…

כי לא משנה כמה גדול הפער ביננו לבין יהודי אחר, עלינו לזכור ששנינו צאצאים של האבות, ולשנינו נשמה אלוקית קדושה במהותה, וזו המהות. כל היתר אלו רק שכבות חיצוניות. המכנה המשותף שלנו הוא כה חזק , שבכוחו לגשר על כל הפערים שישנם.

כידוע, אנשים הכי מעריכים כאלו שהולכים עם האמת שלהם בלי להתפעל מהסביבה! אנשים עם עקרונות ברורים, עם עולם פנימי עשיר תורני שמבוסס על אמת צרופה. וזה מה שהם רוצים לשמוע ממך ולקבל ממך.

היכולת שלך להשפיע על סביבתך עוצמתית יותר כאשר את מחוברת לדרך האמת, שלמה עם הבחירות שלך ועושה כל זאת בדרכי נועם ובאופן המתקבל.

ותמיד לזכור, שאת לא הולכת בכוחך האישי אלא בכוחו של הרבי, וכל מה שנדרש ממך הוא להתפלל ולכתוב לרבי, ולבקש שישים בפיך את המילים הנכונות והמדויקות שמתאימות בדיוק למושפעת שלך שנמצאת כרגע איתך ושומעת ומקשיבה לכל מילה.

וכשאת הולכת בידיעה ברורה שאת הולכת בכח הרבי, בעז"ה תעשי ותפעלי גדולות על המושפעות והסביבה שלך, ומתוך כך תפעלי גם בעצמך, ותראי שיותר ממה שהשפעת עליהן, השפעת על עצמך וחיזקת את עצמך.

בקשר לשאלתך השניה, על מילים גסות, יש "היום יום" על הבעש"ט ששמע את תלמידו אומר שיקרע את חברו כדג והראה להם שבעולמות רוחניים זה קורה באמת. וכמה עלינו להיזהר ממה שאנחנו מדברים ולדעת כמה השפעה עמוקה ברבדים עמוקים זה מחלחל.

וכן בנוגע למראות חיצוניים. ככל שתשמרי על הנפש שלך, היא תהיה יותר כלי לקבל חסידות ולזכך בה את הגוף והנשמה, ותוכלי להיות משפיעה על העולם ממקום יותר מואר ומיוחד.

הצלחה רבה ומופלגה !

לגבי הסוגריים שלך בסוף בנוגע ללימודי חול, וללימוד באוניברסיטה, כדאי לדעת שלמרות שהרבי עצמו למד באוניברסיטה יש לו כמה מענות מאוד חריפים נגד לימוד באוניברסיטה, וכעיקרון הרבי היה נגד לימוד באוניברסיטה.

לדוגמא (אחת מכמה), הרבי כתב על לימוד באוניברסיטה את הדברים הבאים:

הלימוד באוניברסיטה – יש בו איסור חמור וסכנה (והרי "חמירא סכנתא מאיסורא" – חולין י, א).

א. האווירה וההשקפה במוסדות אלו (בדורנו זה) חדורה בכפירה בהשגחה פרטית, ורווחת בהם הדעה שאין דבר או כח שמסוגל להתערב בהנהגת העולם ובחוקיו. ולא עוד אלא שמתייחסים אל זה כאל דבר המובן מאליו, שאינה צריכה ראיה, וכיסוד לכל הלימוד, שאין צורך כלל להזכירו במפורש.

ב. ברוב מוסדות אלו מלמדים לימודי מינות, אמונת עבודה זרה (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ב ה"ב).

ג. ברובם ככולם הוסרו לגמרי גדרי הבושה והצניעות, ועד שמלעיגים ומתלוצצים ממי שמתחשב בגדרים אלו, וכל הפרוץ יותר נעלה יותר. וכפי שמפורסם המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול וכו'.

ובאשר לטענה המפורסמת ש"לי זה לא יזיק ואני אוכל לעמוד בנסיון" וכיוצא בזה – מפורסם גם המענה הפשוט: אפילו צדיק גמור, ביום האחרון של מאה ועשרים שנים עלי אדמות, מבקש מהקב"ה בתחלת היום לפני תפלתו "אל תביאנו לידי נסיון"…

אז למה הרבי עצמו למד באוניברסיטה?

התשובה לזה היא, בגלל שהרבי הריי"צ הורה לו לעשות את זה. והרבי מתייחס לזה במכתב מפורט ומיוחד שבו הוא מונה את האפשרויות ללימוד לימוד חול, ואומר שישנה אפשרות אחת שהיא ליחידי סגולה, שבה אם יש הוראה מצדיק לעשות כך, אז זה סימן שיש בזה תכלית, אפילו אם לא בדיוק יודעים למה.

אבל כל עוד לא אוחזים שם, ואין הוראה מפורשת מצדיק לעשות את זה, כמובן שהדבר הוא בעייתי מאוד, וכפי שכתוב בתניא שזה מטמא.

נ.ב.

אחרי שקראת עד כאן, ואני מקווה שהדברים התיישבו על ליבך, אני אחזור למה שכתבתי בתחילת התשובה שנקודת התשובה נמצאת בשאלה שלך, את כותבת "יכול להיות שזה יצר הרע בתחפושת", אכן זה יצר הרע בתחפושת, אבל זה לא כי את רעה או צורת החשיבה שלך רעה ח"ו, זה בגלל שאת נורמלית מאד ויש בתוכך רצון להרגיש נח יותר גם בסביבה שאת משפיעה בה, והרצון הזה משפיע על החשיבה וגורם לך לנסות לגבש השקפת עולם נוחה יותר. מקווה שאחרי שקראת את כל התשובה, יש לך יותר כח ומשמעות להמשיך לשמור על עצמך, וביחד עם זה למצוא מקום למשאלת הלב שלך ולראות איך את מצליחה להרגיש בנח גם בלי להכיר יותר מדי את ה"עולם הגדול".

בהצלחה רבה!

משיבה מאסק מי.