שואלת יקרה,

רוצה להתחיל בתחושת ההערכה וכבוד אלייך על שאלת שאלות חשובות
ומשמעותיות כל כך.
כיף לקבל שאלות מבנות שמחפשות את האמת הפנימית של עבודת השם נכונה
ומדוייקת. ולבדוק מה שלא הלכה, מה זה כן?
אני רוצה להתחיל בהקדמה קטנה, כזו שתעזור לך בע"ה בעתיד לענות על שאלות
גם בכוחות עצמך, וממנה נעבור לשאלות הקונקרטיות שלך.
מצוות הצניעות היא מצווה הכוללת פרטים רבים. חלקם מופיעים בצורה ברורה
בהלכה, חלקם בתורה שבעל פה וחלקם שייכים לקוד לבוש חברתי או לענין של
קדושה ולכן יכולה להיות עליהם מחלוקת או דעות שונות בין מפרשים שונים,
חלקם הם הידורים או מנהגים שנשים קיבלו על עצמן, חלקם כתובים בתקנון בית
דין רבני חב"ד וחלקם הם מנהגים בעיר מסויימת.
חשוב שנדע שקיימת חלוקה כזו ואז כניגש לשאלה ננסה לברר קודם אם ידוע לנו
מקור בתורה / הלכה / חכמים / רבנים או שזה הידור משפחתי/קהילתי, או מנהג
המקום וכך יהיה קל יותר לחשוב מה ההשלכות.
ברשותך, אני רוצה שנדבר עוד קצת על צניעות, הלכה ואופנה ואז אעבור
לשאלותייך.
השאלות שלך מעניינות כי הן נוגעות בפינות הבאמת אפורות, ולכאורה, לא ברורות
וחד משמעיות הלכתית, ועל זה בדיוק אני רוצה להקדים ולומר לך:
יש את הצניעות שאנחנו מכירות מאז הגן. שזה ההלכה פרופר. ואז מגיעה סוגיית
הסגנון והאופנה –
כבר בתור ילדים, אנחנו גדלים עם טבע שרוצה להיות כמו כולם. לא רוצה לבלוט
יותר מדי או להיחשב מוזר ושונה מהסביבה. כך נוצר המצב שנקנה בגדים או סגנון
שמאוד מתאים לחברה שאני חיה כי אני לא רוצה להיות שונה.
בגיל ההתבגרות הרבה פעמים יש רצון לאינדודואליזם ולמצוא כיוון שאולי הוא
שונה. לא הולך בדיוק בתלם. אולי אפילו מקרין הפוך.
אז מכך אנחנו מבינים, שכל חברה כביכול "קובעת" לעצמה סטנדרטים של איך
היא תיראה, מי ייחשב חלק מהקבוצה הזאת, ומי לא.
הלכות הצניעות מתחברים מאד חזק למקום הזה, ונוצר כאן חיבור בין הלכות
צניעות לבין שייכות חברתית.

יצא לך פעם לראות מישהי שאת כלל לא מכירה ודרך הנראות שלה לאפיין אותה
ולדעת לאן היא שייכת? או לאן היא רוצה להשתייך?
למה זה קורה? כי הראש שלנו יודע טוב מאוד לקטלג ולפרש לעצמו מה רואים
מבחוץ ומה זה משדר על הבפנים. הבגדים שלנו משדרים המון מסר לבחוץ. מסר
של איפה אני מונחת, ואיך אני רוצה שהסביבה תראה אותי.
אם הצניעות היתה רק עניין של אסור או מותר – העסק היה ממש פשוט.. אבל ה'
רוצה לאתגר אותנו במצווה כל כך מיוחדת, שאנחנו נצטרך לשים לב מה מתאים
ומה לא, באיזה לבוש אני משדרת את מי שאני באמת, ובאיזה לבוש אני מעבירה
רושם שיותר שייך לנפש הבהמית מאשר לנפש האלוקית.
והרבי מבקש שנהיה קרובים בנראות שלנו לחברה החרדית.
אז דבר ראשון צריך להבין שהזהירות מלהיות באופנה שלא מתאימה לנו, בהחלט
נכנסת למקום של צניעות. הבגדים שלי אמורים לשדר את עצם היותי חלק אלוקה
ממעל ממש. בת של מלך מלכי המלכים, שכשמסתכלים בי – זה מה שרואים.
סגנון מכובד, שלא בולט לסביבה, שמראה מה היא בת של מלך באמת.
אגב, נולדנו תמימות יותר.. זה שעכשיו אנחנו לא מבינות באופן אוטומטי מה
מתאים ומה לא זה כי העיניים כבר התרגלו לראות המון את ה'רחוב'. העיניים
שלנו קולטות ורואות כל הזמן. קולטות ומפרשות. לא סתם הרבי הורה לא להראות
תמונות של חיות לא טהורות כבר מגיל צעיר. כי זה משפיע. העיניים סופגות הכל.
כך גם בעניין הצניעות- ככל שראינו ונראה בסביבה שלנו סגנון מסוים, אנחנו
נתרגל, נקלוט יותר מה מתאים ומה לא, ונרצה להיראות ככה גם.
צניעות לעיתים נמדדת גם לפי מה שנהוג בעולם היום. יש הרבה דברים שפעם היו
לא בסדר והיום אין שוב בעיה ללבוש אותם, וכך גם ההיפך.
כאן נוסיף עוד ציווי חשוב "ועשית ככל אשר יורוך". כלומר בכל קהילה יהיו
דיוקים שהורו הרבנים השייכים לקהילה זו. ויש המון חילוקים בין קהילה לקהילה.
ומנהגים והקפדות תלויות במנהג המקום.
כלומר שבסופו של דבר הצניעות שלך תהיה לפי תקנון החברה אליה את שייכת.
צניעות היא מושג מאד רחב, ואם נערה מגדירה את עצמה חבדניקית, יש מסמך
שנקרא תקנון רבני חב"ד ומה שכתוב שם, זה הגדרים של הלכות הצניעות וגם
ענייני שייכות חברתית, שנכללים תחת אותה מסגרת עבור נערה זו.
אם אני בוחרת להיות חלק מחברה מסויימת, חלה עלי אחריות לעשות מאמצים
לחיות על פי חברה זו.

עכשיו ברשותך רוצה לענות יותר קונקרטית:
נתחיל בקטנות שמעצבנות אותך שקשורות לאופנה ומנהג המקום:
בתורה שבכתב ובהלכה הבסיסית אין התייחסות כמובן לנעלי מותגים, לטייטס
ולסנטימטרים של עגיל. יש כן מקום של זהירות מאופנה, והרבה מקום למראה
עין.
כאן כל דבר שמעורר שאלה, כדאי לך לבדוק עם עצמך, מה זה ישדר כלפי חוץ,
האם עם הבגד או הגודל או המראה הספציפי הזה עדיין יראו בך שייכת לבת של
הרבי.
ומתוך איזה מקום את או חברותייך מביאות משהו אחר או הופכי לדעת המורה.
ואם אני רוצה להרגיש ולהראות מיוחדת, האם זאת הדרך היחידה?
ואם אני רוצה לקרוא תיגר, למה?
ואם אני מרגישה עם דבר מסויים יותר יפה, האם אני יכולה לגדל בתוכי מספיק
ערך עצמי שיהיה חזק יותר מהצורך לנראות חיצונית?
יש כאן המון שאלות שהם הרבה מעבר להלכה ושכמו שניסיתי להעביר בתשובותיי,
הם כן חשובות.
חשובות להגדרת השייכות והזהות שלנו.
אני מקווה שיש לך משפיעה שתוכלי להמשיך איתה לעבור על האלמנטים
העומדים מאחורי הרצון להתלבש בניגוד למבוקש, וללמוד המון על עצמך ועל
המופעים סביבך.
כי אכן איפה שיש מקום שהוא לא ענין של אסור ומותר, יש רף חסידי אליו את
וחברותייך כנראה שואפות להגיע. והיא זו שתביא את הגאולה, כמו הענין הידוע
שבני ישראל יצאו ממצרים כי לא שינו שמם ולבושם.
ובאשר לגרביים – מחלוקת ותקנון בי"ד רבני חב"ד:
פרטים רבים במצוות הצניעות מבוססים על הפסוק "והיה מחניך קדוש ולא יראה
בך ערוות דבר". כך גם כיסוי הרגל.
הרגל צריכה להיות מכוסה, והכוונה שלא רואים אותה בשום צורה שהיא. ומבארת
הגמרא (מסכת ברכות דף כ"ה עמוד א'), שגם ראיה לא בצורה ישירה אלא דרך
זכוכית, גם היא נקראת ראיית ערווה כי כתוב "ולא יראה בך והרי היא נראית"
(שולחן ערוך אדמור הזקן סימן ע"ה סעיף ח). קיימת מחלוקת בין פוסקים מהו
האיזור האסור.

לפי חב"ד, הפסוק 'ולא ייראה בך ערוות דבר' מדבר על מספר דברים, ביניהם
השוק.
מה זה 'שוק'?
אדמו"ר הזקן מסביר שזה החלק מכף הרגל ועד הברך. כלומר, החלק הזה של הרגל
נקרא ערווה ועליו להיות מכוסה.
כבר הזכרנו שהכיסוי הוא שלא יראו את המקום גלוי.
ואם כן, עכשיו הגענו לשאלתך בנוגע לעובי הגרב.
השאלה כמה דנייר צריך בגרבי רגל בכדי לקיים את דרישת ההלכה. הרי ברור
ש10 דנייר זה כמעט שום דבר וזו גרב שקופה והרגל נראית ממש והיא לא מכוסה.
השאלה היא מה נקרא מינימום דנייר כדי שנאמר שהרגל כבר לא נראית לעיניים
אלא היא מכוסה.
וכאן נכנס תקנון בית דין רבני חב"ד שקבע מהו העובי הרצוי. המחמירים סוברים
שצריך ממש כהה כדי שבכלל לא יראו את הרגל.
אחרים יכולים לטעון שכל זמן שיש לפחות 15 דנייר, הרגל כבר מטושטשת ומה
שרואים זה לא הרגל עצמה אלא הרגל עם הכיסוי של הגרב ולכן מותר ללבוש
גרב כזו.
רבני חב"ד בתקנון רבני חב"ד פוסקים כי בגרבי ניילון צריך ללכת עם 20 דנייר
לפחות, ומוסיפים הערה: "המחמירה ללבוש 40 דנייר תבוא עליה הברכה".
ועוד הערה: במקום בו נוהגים ללבוש 40 דנייר, יש להחמיר כמנהג המקום.
מה שברור הוא שהרגל צריכה להיות מכוסה שלא יראו את הרגל כמו שהיא. לכן,
באמת צריך שעל ידי הגרביים הרגל לא תראה כאילו היא בלי…
כאשר לובשים גרביים לפחות 20 דנייר, הרגל כבר לא נראית אותו דבר. נכון
שעדיין רואים את הרגל וזה לא נראה כמו גרב כהה, אבל עדיין זה לא השתקפות
של הרגל עצמה כמו שהיא ולכן זה מותר.
ואתם לך טיפ קטן – גדול בצניעות, יש בנות שהטיפ הזה עוזר להן: את יכולה
לחשוב לעצמך כשאת מתלבטת על בגד או לבוש מסוים – האם הייתי עוברת איתו
ליד הרבי?
מקווה שאכן קיבלת תשובה לשאלותייך תמשיכי לבדוק ולחקור ואת תמיד מוזמנת
לפנות אלינו.